סרפיקס בע"מ נ' אורבך

החלטה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם נ. פלקס מיום 22.12.10, אשר מכוחה בוטל פסק הדין שנתן בת.א. 12321/09 וניתנה למשיב רשות להתגונן.

מצאתי עם זאת להוסיף ולפסוק הוצאות כנגד המשיב כתנאי לאותו ביטול. עוד מצאתי להתנות ביטול פסק הדין גם בהשלמת הפקדת הסך של 2,003 ₪, החסר לסכום ההפקדה עליו הורה כב' הרשם במועד מוקדם יותר.

פסק הדין שבוטל כאמור - ניתן ביוזמת בית המשפט, במהלך פגרת הקיץ, ביום 18.7.10. פסק הדין הושתת על העובדה שלא הופקד סך של 280,000 ₪ - חרף העובדה שבהחלטתה קודמת (החלטה מיום 3.6.10), היוותה השלמת אותה הפקדה, עד ליום 30.6.10, תנאי למתן רשות להתגונן.

אין אני רואה מקום להידרש לשאלה האם מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, אם לאו - שכן לטעמי די בכך שהיה זה מכל מקום, בסמכותו הטבועה של כב' הרשם, ליתן ההחלטה שנתן וטוב שעשה שימוש באותה הסמכות.

בפרשה שנדונה בע"א 597/72 יגאל בן שחר נ. יוסף מחלב פ"ד כז(2) 449, ראה בית המשפט עצמו רשאי אף להתערב בתנאי אחד מתוך פסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים וזאת על יסוד סמכותו הטבועה, מקום בו צד לקה בשיתוק, שמנע ממנו עמידה במועד שנקצב לתשלום. כבוד השופט י' כהן קבע שם כי בית המשפט מוסמך להושיט סעד כאמור - "בתוקף הסמכות האינהרנטית הנתונה בידו, כאשר האיחור נגרם על-ידי נסיבות שלמאחר לא היתה שליטה עליהן, והסעד דרוש לשם עשיית צדק". עוד הוסיף כי אין הוא רואה סיבה לצמצם סמכות זו באופן שהיא לא תחול אף על פסקי דין שניתנו בהסכמה.

בד"נ 22/73 בן שחר נ. מחלב פ"ד כ"ח (2) 89, שהוגש בהמשך לאותה הכרעה - עמדה במרכז הדיון השאלה האם אכן סמכות טבועה לשינוי פסק דין, קיימת גם מקום בו מדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכמת הצדדים.

נראה מעיון שם כי למותב היה ברי כי לו דובר בפסק דין שלא על יסוד הסכמה - אזי בוודאי שהייתה נתונה אותה סמכות וזאת כדי למנוע פגיעה בצדק ובהתחשב בשיתוק בו לקה שם, הצד הרלוונטי.

בענייננו לטעמי הייתה סמכות למתן ההחלטה, נשוא הערעור וזאת בהתחשב בעובדות הבאות;

ב"כ המשיב עבר התקף לב שלושה ימים לאחר ההחלטה על ההפקדה, דבר התקף הלב היה ידוע לב"כ המערערת ואף נמסר לו כי תידרש בעטייה ארכה ובנוסף היה קושי בשחרור הכספים לצורך הפקדתם, מחמת עיקול שהטילה המערערת עצמה.

הדברים יפים בבחינת קל וחומר, ביחס לפרשת בן שחר הנ"ל שכן במקרה דנן פסק הדין ניתן ביוזמת כב' הרשם והוא אף זה שביטל אותו, לאחר שעמד על אותן עובדות שלא היו ידועות לו בעת מתן פסק הדין.

ברע"א 1233/91 אהרון ג'רבי נ. הרצל בן דוד פד"י מה(5) 661, נאמר כי -

"סמכות טבועה של בית-משפט, שמגמתה עשיית צדק בדרך פלונית, מקום בו הדרישות הפורמאליות מפנות לדרך פלמונית, אינה יכולה להתפרש באופן כה נוקשה עד שאין לסטות ממנה במידה הקלה ביותר. מקום בו מוקנית סמכות שמטרתה המוצהרת היא מניעת תוצאות קשות שחוש הצדק אינו יכול להשלים עמן, יש בעצם ההיצמדות למבחנים נוקשים, שאינם פתוחים לשום התחשבות בתנאים מיוחדים ויוצאי דופן, משום תרתי דסתרי. בקביעת המבחנים הללו לא נתכוונו לפריצת סכרים ולהתרת אי-קיום התחייבויות. בכגון דא יש להיזהר תכלית הזהירות; אולם גם לא נתכוונו לכך שאף אם מקרה יהיה קשה ככל שיהיה, לא ניתן יהיה לעולם להושיט סעד.

לדידי, ניתן לקבוע, כי מקום בו לא נפגע איש, ובעיקר לא נפגע כהוא זה מי שחיכה לקיום החיוב החוזי, אלא אירעה טעות שהשלכותיה שוליות ופורמאליות, כגון זו שאירעה במקרה דנן, רשאי - אם כי אינו חייב - בית המשפט להפעיל שיקול-דעתו וסמכותו הטבועה ולהושיט סעד".

בעניינו ובמיוחד מקום בו ווידא כב' הרשם כי החלק הארי של הכספים התקבל אצל המערערת, ממילא אין מקום לטענת פגיעה וזו מתמצת בעלויות להן נדרשה המערערת עת פנתה למימוש פסק הדין, בטרם בוטל.

בהמשך לאמור, החלטת כב' הרשם תעמוד בעינה, ברם בהתחשב בכך שהמערערת פתחה תיק הוצל"פ ופעלה למימוש העיקול אני מטילה על המשיב הוצאות בסך 4,500 ₪ אשר תשולמנה בתוך 30 יום מהיום, כתנאי להותרת ההחלטה, נשוא הערעור, בעינה.

עוד ישלים המשיב הסך של 2,003 ₪, שעולה כי עד היום לא התקבל אצל המערערת ואף לא הופקד בקופת בית המשפט. סכום זה יופקד בגזברות בית המשפט בתוך 30 יום ואף הפקדתו תהווה תנאי להותרת ההחלטה האמורה בעינה.

לאחר העברת התשלום למערערת ולאחר השלמת ההפקדה - ישלח ב"כ המשיב הודעה לבית המשפט ואזי יקודם התיק.

ככל שלא תתקבל הודעה עד ליום 10.4.11 תמחק התביעה ללא צורך בהחלטה נוספת.

ככל שתתקבל הודעה, יועבר התיק לגורם הרלוונטי. אעיר כי מעיון בהודעות שניתנו בטרם הוגש הערעור נראה שהתיק הופנה להליך מהו"ת וככל שיחודש הדיון בו יש לשקול להשיבו להליך האמור.